בחג הפורים אנו מקיימים ארבע מצוות, המתחילות באות מ"ם: מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה ושמחה. יחדיו מרכיבות מצוות אלו פסיפס מרהיב של חג שמח ואיכותי, הכולל את הקהילה כולה: הילדים והמבוגרים, הנזקקים והזקנים...
1) האזינו לקריאת המגילה
ב"מגילת אסתר" מתואר בהרחבה סיפור הנס שהביא לחג הפורים. המגילה נקראת על שם אסתר המלכה, שזכתה להיות שליחה נאמנה עבור עם ישראל בעת צרתו.
את קריאת המגילה שומעים פעמיים במשך חג הפורים, בליל הפורים ושוב ביומו. יש לשמוע את המגילה כשהיא נקראת מתוך מגילת קלף, וחשוב להאזין לכל מילה.
כאשר קורא המגילה יכריז את שמו של המן, כל המאזינים ימחו את זכרו של המן הרשע ברעשנים וברקיעות רגל. תוכלו לספר לילדיכם, שפורים הוא החג היחיד בו מצווה להרעיש בבית הכנסת!
2) תנו מתנות לאביונים
למרות שבמשך השנה כולה מוטל עלינו לזכור את הנזקקים ולהעניק להם מכספנו, בפורים קיימת מצווה מיוחדת לתת כסף לאביונים.
במהלך חג הפורים יש לתת צדקה לפחות לשני עניים. מוטב לתת את הכסף ישירות לעניים; במידה ואין עניים במקום מגורכם, יש לשים שתי מטבעות בקופת צדקה.
כמו כל מצוות הפורים, כדאי לעודד את הילדים להשתתף במצווה חשובה זו.
3) שלחו מנות לחבריכם
בחג הפורים אנו מדגישים את האחדות היהודית, על-ידי משלוח 'מנות' – מאכלי מזון, איש לחברו ואישה לחברתה.
את המצווה יש לקיים במהלך היום, על-ידי משלוח שני סוגי מאכלים מוכנים לאכילה (למשל: עוגות, פירות, משקאות). מומלץ למנות שליח כדי להביא את משלוח המנות ליעדו.
כדאי לתת את הדעת על הזקנים, הבודדים ואלו הנמצאים במרכזים רפואיים. עבורם, משלוחי המנות שלכם יהיו קרן אור בחייהם.
4) שתו ושמחו!
את חג הפורים יש לציין על-ידי סעודת פורים חגיגית, בה מתקבצים המשפחה והידידים כדי לחגוג ולשמוח יחד. מצוה לשתות יין ומשקאות משכרים בסעודה זו.
"שושן פורים" - הפורים של ירושלים
ברוב העולם חג פורים מתקיים תמיד ביום י"ד (ה-14) של חודש אדר (בשנה "מעוברת" שבה יש שני חודשי אדר, פורים מתקיים בחודש אשר השני). אבל בירושלים, בשושן העתיקה ובערים עתיקות נוספות (כאלו שהיו מוקפות חומה בעת כניסת עם ישראל לארץ לאחר יציאת מצרים), מקיימים את חג הפורים ביום למחרת - יום ט"ו (ה-15) באדר. יום זה נקרא "שושן פורים" - כיון שהוא היום שנקבע בתור "פורים" בשושן ובערים הדומות לה בחשיבותן.
כדאי לדעת: בהתאם לכללי לוח השנה העברי, יום י"ד באדר אינו יחול לצאת בשבת. בשנים בהן ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים את כל מצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים: ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית. להרחבה, ראו: מה זה "פםורים משולש"?.
כולם שמחים עם ירושלים! בשביל לשמור על הזיקה והחיבה לירושלים עיר קדשנו, כמו שנאמר "אם אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", מציינים בכל העולם גם את יום ט"ו באדר כיום חגיגי, בהשמטת קטעי ה'תחנון' בתפילות; כמו כן, גם בירושלים מחשיבים את יום י"ד באדר ליום חגיגי).1
Únete a la charla